* 1, ת"ז, לנק' כְּמוּשָׁה, מ"ר כְּמוּשִׁים, כְּמוּשׁוֹת, — עָלֶה כָּמוּש, פרח כמוּש, שנקמטו פניו מפני שהתחיל להתיבש וכדו', gerunzelt; ratatiné, ridé; wrinkled: ערבה גזולה ויבשה וכו' כמושה ושנשרו מקצת עליה (סוכ' ג ג). כל (עשב) שיש לו שרף יוצאין בו (ידי חובת מרור בפסח) וכו' בין לחין ובין כמושין ואין יוצאין בהן יבישין (תוספתא פסח' א לג). ושוין שיוצאין בהן (בעשבים שנזכרו שם) כמושין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין (גמ' שם לט:). שושנה זו שרב יוצא עליה והיא כמושה יצא טל היא מפרחת (מד"ר שה"ש כשושנה).