* 1, פ"ע, עת' יִכְמשׁ, — כָּמַשׁ הֶעָלֶה, נהיה כָּמֵשׁ: מניחין עליו עד שיכמושו ופודה אותן מוצאי שבת מיד ירוש' מע"ש ד נד ד.  אבל אם ירדו גשמים וצמחו זרעים וחזרו ושנו כלומר כמשו מתריעין עליהן מיד ר"ח תענ' יט..

— נִפע', *נִכְמַשׁ, — כמו הקל, נהיה כמוּשׁ: שושנת העמקים ולא כשושנת ההר שנוחה להכמש אלא כשושנת העמקים שמרטבת והולכת מד"ר שה"ש, אני חבצלת.  ויין צמוקים בין שנכמשו (הצמוקים) בגפן בין שנצטמקו על ידי החמה או על ידי האור אבודרהם, מער' לשבת.

— נִתפ', °נִתְכַמִּשׁ, — כמו נכמש, במשמ' נקמט, גם בבגד וכדומה: ומתקבץ הבגד פי' יתכמש ונראה קמטין קמטין ר"ח שבת קמ..

— פִע', °כִּמֵּשׁ, מְכַמֵּשׁ, — קִמֵּט: ולוקחין עור ומרטיבין אותו במים ומשימין בו את העץ ומכניסין את העור בין כל חריץ וחריץ ומכמשים אותו והוא רטוב מכאן ומכאן עד שעושין בו דמות שי"ן שיש לה שלשה ראשין מימין רמב"ם, הלכ' תפלין ג ב.