1, כַּמּוֹן, ש"ז, — מין זרע טוב הריח אדמדם הפרחים, Kümmel; cumin; cummin: הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וְכַמֹּן יזרק ושם חטה ושעורה נסמן וכסמת גבלתו וכו' כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כַֹמֹּן יוסב כי במטה יחבט קצח וְכַמֹּן בשבט (ישע' כח כד-כז).  — ובתו"מ: ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון (דמאי ב א).  תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון (תרומ' י ד).  מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה איספלנית וכמון אם לא שחק מע"ש לועס בשבת ונותן (שבת יט ב).  שוחק לה כמון וטורף לה יין ושמן (תוספתא יו"ט ב יא).  — °כַּמּוֹן כושי: גרגרי צינובר כמון כושי עלי עץ דלב וקלפתו (קאנון ד ו ה ז).  יוקח פלפל בן וכו' כמון כושי ועלי עץ עבות (שם).