כֶּמֶר

* 1, כֹּמֶר, ש"ז, — פרי בסר שלא נבשל על האילן ושמוהו באדמה שיתבשל כל צרכו, Frucht gereift in der Erde; fruit mâturé dans le sol; fruit mautered in the ground: כַּכֶּמֶר2 הזה של ענבים שהוא זב מאליו (ירוש' ברכ' ב ד:)כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב (יבמ' צז.). על הכומר של זיתים וכו' על הכומר של ענבים (ב"מ עד.). — ובסהמ"א: שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלות (רש"י ישע' לד ד). ואשכב כאבן דומם, ונפשי תאבל ותשומם, טוב אעשה דבר, שפתותי ידובבו בקבר, ואהיה כענבים בכומר, והלכה בשמי נאמר (הקד' נודע ביהודה)



1 בערב' כִמר كِمر, ולפי זה היה צריך להיות בעבר' כֵּמֶר. ואמר אבן מנט'ור: ואלכמר מנ אלבשר מא למ ירטב על נח'לה ולכנה שקט פארטב פי אלארצ' (לשאן אלערב), ובעבר': והכמר מן הבסר מה שלא ירטב (לא הגיע למדרגת רטב, שהוא תמר שבָשֵׁל כבר) על הדקל אלא נפל והרטיב באדמה. 

2 כך בקטעי כ"י הירוש' גני' מצרים הכתיב והנקוד. ובנוסח' כומר.

חיפוש במילון: