*, ש"נ, מ"ר כְּנִמּוֹת, —  תולעים קטנים שבתבואה וכדומה:  המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהם טל (מכשיר' ו א).  מראשית השנה אני אברך אתכם במשא ובמתן בבנין ובנטיעה וכו' הם ברשותי ליתן בהם ברכה בבית כשם שאני נותן בהם ברכה בשדה לא כנימה ולא רקבובית תכנס בפירות ולא יין מחמיץ ולא שמן מדביש וכו' הם ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בשדה כנימה ורקבובית בפירות (ספרי דבר' מ).  המעלה האגודות  לגג וכו' העלן מפני הכנימה וירדו עליהן גשמים (תוספתא מכשיר' ג א).  והן שהרקיבו מן הכנימה אבל אם הרקיבו מתולע' כבריאין הן (ירוש' ב"ק ט ו ד).