כִּנָּם
1, ש"נ, — כמו ה. כֵּן, כִּנִּים: ויך את עפר הארץ ותהי הַכִּנָּם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים שמות ח יג.
1 י"א כי זו מלה לבדה, ומדמים לו השם כלמתא בארמ' והשרש קמל قمل בערב' במשמ' רחש, וממנו השם קַמל قَمل במשמ' כִנָּה, וכן בארמ' גם קלמתא ובאשור כלמת. ור' יפת אמר: אומרים שהחלוק בין כִנִּים לכִנָּם הוא שכִנָּם יחיד, והרבים ממנו כִנָּמִים אמנם כִנִּים הוא לשון רבים כמו קִנים תעשה את התיבה ויחידה כִנָּה וי"א שכִנִּים וכִנָּם שני שמות ואין לכִנִּים רבים וי"א עוד שהרבים ממנו כְנִימִים לקו"ק דף 184.