כָּנַן

*, — קל לא נמצא.

— פִע', *כִּנֵּן, מְכַנֵּן, — כִּנֵּן חבל וכדומה על דבר, כרך אותו על הדבר כריכות אחדות, winden; enrouler; to wind:  המכנן את החבל (של הדלי) על יד על יד כשר ואם כננו 1 באחרונה פסול (פרה ז ז).

— פֻע', *כֻּנַּן, מְכֻנָּן, מכונן, —  חבל מכוּנן על דבר, שכִּנְּנוּהוּ עליו:  הממלא בחבית המים העולים אחריה ובחבל שהוא מכונן על צוארה ובחבל שהוא לצורכה (מכשיר' ד א).



1 בקצת הספרים כיננו.

חיפוש במילון: