כָּנַן
*, — קל לא נמצא.
— פִע', *כִּנֵּן, מְכַנֵּן, — כִּנֵּן חבל וכדומה על דבר, כרך אותו על הדבר כריכות אחדות, winden; enrouler; to wind: המכנן את החבל (של הדלי) על יד על יד כשר ואם כננו 1 באחרונה פסול (פרה ז ז).
— פֻע', *כֻּנַּן, מְכֻנָּן, מכונן, — חבל מכוּנן על דבר, שכִּנְּנוּהוּ עליו: הממלא בחבית המים העולים אחריה ובחבל שהוא מכונן על צוארה ובחבל שהוא לצורכה (מכשיר' ד א).
1 בקצת הספרים כיננו.