*, ש"ז, — שהמ"פ מן כָּנַס, במשמ' כְּנִיסָה, א) כֹּנֶס משקה וכדומה, ביאה פנימה:  היו (הכלים נקובים) בכונס משקה (כלים י ח). — ב) כֹּנֶס  הרחת וכדומה, הקצה שמכניסים אותו בתוך התבואה:  כל שאין כונס שלו (של הרחת) רואה פני החמה (ב"מ קה.).