פ"י, כָּנַסְתִּי, כֹּנֵס, כְּנוֹס, — א) כָּנַס אנשים, דברים, אסף וקבץ יחד, sammeln, anhäufen; assembler, ramasser; to gather: כָּנַסְתִּי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים קהל' ב ח.  כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף וְלִכְנוֹס (כסף וזהב) לתת לטוב לפני האלהים שם כו.  עת להשליך אבנים ועת כְּנוֹס אבנים שם ג ה.  לִכְנוֹס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים נחמ' יב מד.  — וּמַיִם וכדומה: כֹּנֵס כנד מי הים תהל' לג ז. — ואנשים: לך כְּנוֹס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי אסת' ד יו.  ויאמר דוד לִכְנוֹס את הגרים אשר בארץ ישראל דהי"א כב ב. — ובתו"מ: כנס את תבואתו מסק את זיתיו כנס את קייצו ב"ב ג א.  והחרובים עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה מעשר' ג ד.  שכנס (עמלק) כל אומות העולם ואמר להם בואו וסייעוני על ישראל מכי' בשלח א.  לעולם יהא אדם כונס דברי תורה כללים שאם כונסן פרטים מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות ספרי דבר' שו.  האשה שכנסה מי תשמישיו של נחתום ללוש בהן תוספתא פסח' ב ז.  מונבז המלך עמד וביזבז את כל נכסיו לעניים שלחו לו קרוביו ואמרו לו אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן ואתה ביזבזת את שלך ואת של אבותיך אמר להן וכו' אבותי כנסו (אוצרות) במקום שהיד שולטת בו ואני כנסתי במקום שאין היד שולטת בו וכו' אבותי כנסו ממון ואני כנסתי נפשות וכו' אבותי כנסו לאחרים ואני כנסתי לעצמי ירוש' פאה א טו:.  א"ר זעירא אמרה תורה פורטיהו במקדש וכנסיהו בגבולין שם מע"ש ג נד ג.  ת"ר הוא (אבא שאול בן בטנית) כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחביריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברין לירושלם בבלי ביצ' כט.  באותה שעה כנס פרעה כל המצריים ואמר להם השאילו לי את בניכם ט' חדשים וכו' מד"ר שמות א.  ביום ראש השנה בשעה ראשונה עלה במחשבה (לברוא את האדם) וכו' בשלישית כנס עפרו בד' גבלו וכו' שם ויקר' כט. — ופָעו' כָּנוּס: כחל שבשלו בחלבו מותר קכה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו חול' קט:. — ב)* הביא דבר מחוץ פנימה, hereinbringen; faire entrer; bring in: הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה בחלו כונס לתוך ביתו שבי' ד ז.  זתים משיכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה וכו' הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו שם ט.  הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה ב"ק ו א.  רוצח שנתערב באחרים וכו' כונסין אותן לכיפה סנה' ט ג.  נולדו לו חמשה באב וה' באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר בכור' נח..  בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין1 מים לתוכן מו"ק ה..  הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת1 (מאכלה) בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי מד"ר דבר' ה. — וגם ליחיד: ואם אמר לו בעל הבית כנוס לי גרני תרומתו תרומה תוספתא תרומ' א ז.  (האומר לאשה) כינסי לי פרה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי שם קדוש' ב ז.  (אמר לחברו) כנוס שורך ושמרו וכו' כנוס שורך ואני אשמרנו ב"ק מח:. — ופָעו' כָּנוּס: נודות העכו"ם וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן ע"ז ב ד. — ואמר הפיטן: הייתי כנתּק לרעיה, כָּנוּס לכפה לדחיה, הייתי בארץ נכריה שבת ה' אח"פ, אלהים לא אדע. — ובמשמ' קח לך: אמר לה כנסי שטר חוב זה גיט' ח ב. — כונס משקה, עי' כֹּנֶס. — ג) * כָּנַס אִשָּׁה, לקחה לאשה, עשה בה מעשה נשואים: הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אעפ"י שכנס יוציא יבמ' ב ח.  שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי האחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו וכו' מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו שם ג ו.  הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה שם ד ב.  שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג אעפ"י שעשה בה מאמר ה"ז לא יכנוס שם ו ד.  שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פקחת מת חרש בעל חרשת מה יעשה בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם שם יד ט.  הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו וכו' סוט' ח ד.  הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל וכו' יכולה היא שתאמר אלו אני פסקתי לעצמי אשב עד שילבין ראשי עכשיו שאבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור כתוב' יג ה.  שומרת יבם שנפלו לה נכסים וכו' קדם הוא זכה  קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר שם ח ו=ז.  שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה שם ה א.  המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה קדוש' ב ה.  זה אמר אני קדשתיה וזה אמר אני קדשתיה שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס שם ג ז.  עשה בה מאמר ולא הספיק לכונסה עד שנולד להם אח תוספתא יבמ' ב א.  רצה (היבם) לכנוס לשם תואר כונס לשם ממון כונס ירוש' שם א ב:.  מעשה באמו של ר"א שהיתה דוחקת בו לשאת את בת אחותו וכו' אעפ"כ כנסה ולא הכירה עד שהביאה שתי שערות שם יג יג ג.  לעולם אינו חייב עד שיכנוס ויבעול ויטעון טענת בתולים שם כתוב' ד כח:.  כשכנסה בחזקת בתולה ונמצא מוכת עץ שם א כה ג.  עד שלא כנס ומשכנס לא בעל וגירשה שם ה כט ד.  הכונס את הבתולה פטור (מק"ש) ואת האלמנה חייב ברכ' טז..  שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא אדם טורח בסעודה ג' ימים וכו' ובד' כונסה ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי ולא מיחו בידם חכמים ובשני לא יכנוס ואם מחמת האונס מותר כתוב' ג:.  אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כאילו פוגע בערוה יבמ' לט:.  בת ישראל פקחית שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש שם נו.. — ופָעו' כְּנוּסָה: ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה ירוש' סוט' ב יח:. — ואמר הפיטן: לקח יונתו תהי זוגתו כלה כנוסה יפה בתבל פזמונ' תימנ', לקח יונתו. — ד) במלאכת הבנין וכדומה, * כָּנַס הכותל וכדומה, עשה שלא ילך בקו ישר עם שאר הבנין אלא יעשה כעין פגימה רחבה: אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ב"ב א ב.  אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים אלא אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא שם ג ח.  מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודת אלילים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה ע"ז ג ו.  המזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא שלשים על שלשים עלה אמה וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על עשרים ושמנה מדות ג א. — ופָעו' כָּנוּס, כְּנוּסָה: כותל שצידו אחד כנוס מחבירו ושווה מבפנים ונראה פס מבחוץ תוספתא ערוב' א י.  שמואל אמר אפילו היא כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא' ירוש' סוכ' א נב..

— פִע', כִּנֵּס, כִּנַּסְתִּי יְכַנֵּס, — כמו קל, במשמ' קִבֵּץ: הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם קבצת כסף ונחשת וברזל וכו' וְכִנַּסְתִּי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה יחזק' כב יט=כא.  וְכִנַּסְתִּים (את ישראל) אל אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם שם לט כח.  בונה ירושלם יי' נדחי ישראל יְכַנֵּס תהל' קמז ב. — ובתו"מ: הלל הזקן אומר בשעת המכנסין פזר ובשעת המפזרין כנס תוספתא ברכ' ז כד.  האלל שכינסו ויש בו כזית שם חול' ח טו.  מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו מו"ק ח..  דם דגים שכינסו (בתוך הכלי) אסור כרית' כא:.  ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן ידוע שאני ממשכנן תדע שאני פורקן מד"ר בראש' מד.  אמר ר' לוי באותה שעה כינס קרח עדתו ואמר להם הרביתם עלינו משוי יותר משעבוד מצרים שם במד' יח.  מעשה במונבז המלך שהיה מבזבז ממונו לעניים שלחו לו אחיו ואמרו לו מה שכינסו אבותיך אתה מבזבז אמר להם אבותי כינסו (אוצרות) בעולם הזה ואני כינסתי במצות פסיק' רבתי כה.  הרי כינס (נבוכדנצר) כל הלשונות אגד' בראש' ז. — ובמשמ' °חִבֵּר: ואם נרצה לדעת תשבורת הקטומה הזאת תכנס ראשה עם תושבתה ר"א בר"ח הנשיא, המשיחה והתשבור' ב עח. — וכִנֵּס אשה, כמו כָּנַס במשמ' נשא: מי שקדש אחת משתי אחיות וכו' מת (ולו שני אחים) וכו' אחד חולץ ואחד מיבם קדמו וְכִנְּסוּ2 אין מוציאין מידם יבמ' ב ו.  גרש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וְכִנְּסָהּ2 המגרש שם ג ז.  

— הִתפ', הִתְכַּנֵּס, — א) הצטמצם, הִתְכַּוֵּץ הגוף וכדומה יחד, ההפך מן השתרע, sich zusammenziehen; se contracter; to contract o.s: כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כְּהִתְכַּנֵּס ישע' כח כ. — ובמשנה: היתה (המחיה) עגולה או ארוכה ונעשית מרובעת מן הצד ונעשית מבוצרת מפוזרת ונתכנסה ובא השחין ונכנס בתוכה נגע' א ו. — ב) * נתאסף: הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלם וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית תענ' ד ב. כיצד מעלין את הבכורים כל העירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר וכו' ביכור' ג ב.  וכן אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמנה מכי' בשלח ב ו.  והלא אם מתכנסים כל באי העולם לבראות יתוש אחד וכו' אינן יכולים לבראותו ספרי דבר' לב.  שהיו אומות ומלכים מתכנסות ובאים לפרגמטיא של א"י שם שנד.  מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי הואיל ומתכנסין בה לא יתכנסו אלא בזמנה תוספתא מגי' א ג.  אורחין נכנסין ויושבין על הספסלין ועל הקתדריות עד שכולן מתכנסין ירוש' ברכ' ו י ד.  ערב שבת היתה ונתכנסו כל העיירות להספידו שם כלא' ט לב:.  היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שם סנה' א יט ג.  אם מתכנסין הן כל באי העולם אינן יכולין לבראות יתוש אחד ולזרוק בו נשמה שם ז כה ד.  אמר ר"ש בן לקיש אם יאמר לי אדם שיש דברי הימים בבבל הרי אני הולך ומביאו משם ועכשיו אם מתכנסין הם כל רבותינו אין יכולים הן להביאו משם שם י כח.  אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבהכ"נ ויושבין בבלי תענ' כז:.  ר' יהודה אומר נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל מד"ר בראש' כב.  למלך שהיה נשוי למטרונה ילדה ממנו בן ראשון וגרשה שני וגרשה שלישי וגרשה וכיון שילדה ממנו בן עשירי נתכנסו כולם ואמרו לו השמע לנו שאין את מגרש את אמנו מעתה שם נו.  אמר ר' שמואל בשלשה מקומות נתכנסו אומות העולם לעשות מלחמה עם בני יעקב ולא הניח להם הקב"ה שם פא.  נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך שם שמות יט.  שאם מתכנסין כל אומות העולם ואומרין אנו מוכרים כל ממונינו ועושים את התורה וכו' שם במד' ב.  א"ר יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה אימתי יוה"כ הקב"ה אומר להם לי מה אתם שואלים שם דבר' ב.  וכשהיה (רבי) מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל שם ז.  בשלפי השמד נתכנסו רבותיו לאושא שם  שה"ש, סמכוני .  למקום שישראל מתכנסין בעוה"ז שם הם מתכנסין לעוה"ב לעתיד לבא שם קהל', כל הנחלים.  וכיון שהכל מתכנסים ובאים הקב"ה אומר לשמים והארץ מה אתם עומדים וכו' אלא שראתה ציון שהגליות מתכנסות וכל ישראל והשמים והארץ שמחים להם פסיק' רבתי לא.  וכן דוד נתכנסו עליו צרות אגד' בראש' נט. — ומצוי בסהמ"א: אם הניחה דבר שידוע כי קנאתו על מנת שאין לבעלה רשות בו או שניתכנס (סכום) בידה מהעדפה שעל ידי הדחק שהיה לה בחייה תשו' הגא', הרכבי רסו.   מים אינם מתכנסין במקום מדרון אלא נזחלין מעליו רמב"ם, ת"ת ג ט.

 — נִפע', *נִכְנַס , לְהִכָּנֵס, לִכָּנֵס, ליכנס, — בא מחוץ פנימה, hineingehen; entrer; to enter: מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ברכ' א א.  הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לעזרה ביכור' ג ד.  הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים שם ג.  החמרים שנכנסו לעיר דמאי ד ז.  לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי שבת א ב.  פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה ערוב' ד ב.  מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כונתו לכך לא יכנס ד"ר מאיר ר' יהודה אומר יכנס אמר ר' יהודה מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין שם ד.  מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס שם יא.  הפסח נשחט בשלש כתות וכו' נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה נעלו דלתות העזרה וכו' יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה יצתה שניה נכנסה שלישית פסח' ה ה-ז.  ומעשה ושאלו את ר' טרפון וכו' ונכנס לבית המדרש ושאל ואמרו לו לא יזיזם ממקומם ביצ' ג ה.  הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ונכנס להקטיר קטרת של בין הערבים ולהטיב את הנרות יומ' ז ד.  הגבאין שנכנסו לתוך הבית וכו' נאמנין לומר לא נגענו חגי' ג ו.  בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית תענ' ד ו.  השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ר"א בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו נדר' ה א.  המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב שם ד ד.  הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של העיר ואסור ליכנס לעיבורה שם ז ה.  אמר קונם לביתך שאיני נכנס טפת צונן שאיני טועם לך מותר ליכנס לביתו ולשתות ממנו צונן שם ח ז.  קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו שם ט ג.  אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"א שלך ערום ע"ז ג ד.  כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל מדות ב ב.  הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם החיל מקודש ממנו שאין ע"א וטמא מת נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם כלים א ח.  התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין אבות ד טז.  למלך שהיה לו שתי גנות זו לפנים מזו מכר הפנימי ובא הלוקח ליכנס לגן הפנימי ולא הניחו השומר מכי' בשלח ד.  אורחין נכנסין ויושבין על גבי ספסלים על גבי קתדראות עד שנכנסו כלם וכו' הבא אחר שלש פרפראות אין לו רשות ליכנס ר' שמעון בן גמליאל אומר זה מנהג גדול היה בירושלם פורסין מטפחת ע"ג פתח כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המטפחת אין רשות לאורחין ליכנס תוספתא ברכ' ד ח.  לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבקו שעל רגליו שם ז יט.  הכל נכנסים (למקדש) לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה שם כל' ב"ק א יא.  מעשה שמתה שפחתו של ר"א ונכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית ונכנסו אחריו ירוש' ברכ' ב ה:.  כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבא שם ה ח ד.  עד שייכנסו לסוכה בתאוה שם סוכ' ב נג..  נכנס לבקר את החולה ולולבו בידו שם ג נד..  פעם אחת חלה (ר"י בן בבא) ונכנסו הרופאים אצלו לבקרו אמרו לו אין לך רפואה אלא חלב רותח וכו' וכשביקשו חכמים להיכנס אצלו אמרו היאך אנו יכולין להיכנס והליסטים עמו בבית שם סוט' ט כד..  והיתה אומרת לו מיכן והילך אתה כבן בית היכנס ובור לך וכיון שהיה נכנס היה שם צרצור מלא יין מן היין העמוני שם סנה' י כח ד.  אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם להתפלל בא אליהו זכור לטוב וכו' ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו ברכ' ג..  אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש שם כח..  דחק ונכנס אצל המלך שם לא:.  הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא ע"ג מטה ולא ע"ג כסא שבת יב:.  ואל תכנס לביתך פתאום כ"ש לבית חבירך פסח' קיב..  אמר לה ה"ז גיטך על מנת שלא תכנסי לבית הכנסת יומ' יג:.  ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ור"ע חגי' יד:.  אל תפסיעו פסיעה גסה והכנסו חמה לעיר וכו' לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב תענ' י:.  הלכו ועמדו על פתח ביתו (של ר' דוסא) נכנסה שפחתו אמרה לו רבי חכמי ישראל באין אצלך אמר לה יכנסו ונכנסו יבמ' טז..  אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י איכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי סוט' יד..  שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה נדר' לב..  מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחריה לחורבה לבודקה ב"ב קמו..  משנכנסו לארץ נאסר להם בשר נחירה חול' יז..  אמר לו הכנס  (למרחץ) ורחוץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס מד"ר בראש' ד.  השערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס יכנס שם שמות יט.  גזר עלי הקב"ה ואני אין לי רשות ליכנס למחיצתך שם ויקר' כו.  כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אין רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהיה הבן מלובן ומזורז שם במד' י.  כשנכנסתי לספינה פגע בי איש אחד מסכן שם קהל', שלח לחמך. — נִכְנְסָה האשה, במשמ' נשאה לאיש: מעשה שמתה אשתו של רבי טרפון עד כשהוא בבית הקברות אמר לאחותה היכנסי וגדלי את בני אחותך ירוש' יבמ' ד ו: ומדר' קהל' ט, ראה חיים. — ובהמה ועוף: מחיצת הקנים אם אין בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי כלא' ד ד.  צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו שבת יג ו.  ליונה שברחה מבן נץ ונכנסה לטרקלין של מלך וכו' נכנס בן נץ אחריה נעל המלך בפניו מכי' בשלח ב ו.  הצביים במדבר הם ישנים אין דרכם ליכנס לישוב בני אדם מד"ר במד' ח. — ודברים לא בע"ח: הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור ונאכל לאונן ונכנס לירושלם ויוצא דמאי א ב.  מעות נכנסות לירושלם ויוצאות ופירות נכנסין ואינן יוצאים רשב"ג אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין מע"ש ג ה.  והדמאי נכנס ויוצא ונפדה שם ו.  מעשר שני שנכנס לירושלם ונטמא שם ט.  כתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב כתוב' ח ו.  איזו היא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול להכנס לתוכה ב"ב ג ו.  מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא אמרה לו נכנסו ידי לאויר כלי חרש ידים ג א.  נשרפו הגלגלים של מטה והיו מוטות ומרכבות רצות ונכנסות בעל כרחן שהיו טעונות כלי כסף וכלי זהב מכי' בשלח ב ה.  בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו שבת לד:.  כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית סוט' כא:.  (הירח נפגם ונקטן) על ידי שנכנס בתחומו של חבירו מד"ר בראש' ו. — דבר פלוני נִכְנַס בתוך דבר פלוני, הוא מפסיק בין שני חלקי דבר פלוני: היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים כלא' ב ז.  היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר שם ג ג. — ובחכמת הטבע, °הִכָּנֵס גשם בגשם, שכן בחלל שתפס גשם זולתו בה בעת יחד אתו: אם היה הרקות נמצא היה מתחייב אפשרות הכנס גשם בגשם אבל הכנס גשם בגשם הוא נמנע שאם לא, היה אפשר שיכנס העולם בגרגיר חרדל ר"ח קרקש, אור ה' א א א . — ודבר מפשט, התערב בתוכו: אי אפשר שיכנס בו הכזב בשום פנים עקרים א יח. — * נִכְנַס לתוך דברי פלוני, הפסיק דבריו פתאם: חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניין ואינו נכנס לתוך דברי חבירו אבות ה ז.  ר"ש בן יוחי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו (אהרן ומרים) ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש ק"ו שלא יהיה אדם נכנס לתוך דברי חבירו ספרי במד' קג. — * נִכְנַס לרשות פלוני, התחיל פלוני להיות שולט בו: הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר נדר' י ד.  אין הבעל מפר עד שתכנס לרשותו שם ה. — *נִכְנַס תחת פלוני, נהיה הוא החַיָּב במקום פלוני: הניחה (את הבהמה) בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן ויצאה והזיקה חייב מסרה לרועה נכנס רועה תחתיו ב"ק ו ב. — *נכנס לשבת, ליו"ט, התחיל את השבת, היו"ט: (ולמה אינו אוכל בע"ש ביום) כדי שייכנס לשבת בתאוה ירוש' פסח' ט לז:.  הבא ממדינת הים ומבית השבייה והיוצא מבית האסורין וכו' (מותרים להסתפר במועד) שלא ייכנסו לרגל מנוולין שם מו"ק ג פא ג.  אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמשי מותרין מפני כבוד השבת וכו' שלא ייכנסו לשבתן מנוולין שם תענ' ב סה ד.  לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה בבלי פסח' צט:. — *נִכְנַס לגדולה, לזקנה, לחֹלי, הגיע לזה: הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה הוא הושע משנכנס לגדולה וכו' הן הן עד שלא נכנסו לגדולה הן הן משנכנסו לגדולה  תוספתא ברכ' א יו.  אם בא לידי חולי או נכנס לידי זקנה או למידה של יסורין ואינו יכול לעשות מלאכה הרי הוא מת ברעב ירוש' קדוש' ד סו ד.  שאם יכנס אדם לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעשות במלאכתו ה"ז מת ברעב סופרים טז א. — ונִכְנַס לצרה: אמר דוד לפני הקב"ה  רבון העולמים כל צרה שהייתי נכנס לה אתה הייתה מרחיבה לי נכנסתי לצרתה של בת שבע ונתת לי את שלמה נכנסתי לצרתן של ישראל ונתתה לי את ביהמ"ק ירוש' תענ' ב סה ד. — והזמן, החֹדֶשׁ, התחיל: משנכנס אב ממעטין בשמחה תענ' ד ו.  משנכנס אדר מרבין בשמחה גמ' שם כט.. — ובסהמ"א: בעבור שיפול להם פסח קודם הכנס פרק האביב כפי חשבונם כוזרי ד כט.

— הִפע', * הִכְנִיס, — עשה שיכָּנס, בהמשמ' שמשמש בהן הנפעל, בכל מקום לפי ענינו: היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין לפיכך אם הכניסו לבתיהן מתקנים ודאי (אם אמר) טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינן מתקנין אלא דמאי מעשר' ב ה.  פשט בעל הבית ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס שבת א א.  לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך שם ה ג.  אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו ערוב' ב ו.  המוצא תפלין (בשדה) מכניסן זוג זוג שם י א.  כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה פסח' א א.  מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים מו"ק ב ג.  מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו תענ' ג ח.  הקדר שהכניס קדרותיו לחצר של בעל הבית שלא ברשות ב"ק ה ב.  הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות שם ג.  הכניס תרנגולין לתוך הבית וכו' הרי זו חזקה ב"ב ג ה.  כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן וכו' גמרו את הדבר היו מכניסין אותן (את בעלי הדין) הגדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב סנה' ג ו=ז.  מי שלקה ושנה בית דין מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת שם ט ה.  ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו' נדר' ט י.  אם מתכנסים באי העולם לבראות יתוש אחד ולהכניס בו נשמה אין יכולים לבראותו ספרי דבר' לב.  שאם היה הוא ילד והיא זקנה וכו' ועמד ואמר שישאנה לו אומרים לו כלך אצל כמותך למה לך להכניס קטטה לביתך שם רצ.  יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס לשלום אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לשלום תוספתא ברכ' ז יו.  ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו והעומדין אומרין כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה שם שם יב.  אין דרך בני אדם להיות מכניסין בצלים בין הירק ירוש' פאה ג יז. .  הרוצה להכניס מאה תאנים מתוקנות לתוך ביתו שם דמאי ז כו ג.  אמר להם רב חסדא למה אתם מכניסין עצמיכם למספק הזה שם חלה א נז ג.  אמרו לו הרי מאתים זוז נתונין לך במתנה ושלוחיך יבאו וילקו למה הכנסתה את עצמך למספק שם ר"ה ב נח..  הרי אתם מכניסין את ראשי בין שני ההרים הגבוהים שם יבמ' א ג..  בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה שבת לא..  אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו שם נ..  אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק פסח' ח..  מת אביו של חתן או אמו של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה כתוב' ג:.  כל המכניס את בנו (ללמוד תורה) פחות מבן שש רץ אחריו ואינו מגיעו שם נ..  התקינו שיהו מושיבין (מלמדי תינוקות) בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסים אותן כבן ו' כבן ז' ב"ב כא..  בלעתו והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו חול' ע..  למחר אני מכניס לכם אמה של מים מד"ר ויקר' כו.  שאותם מלאכים כשנתראו תחלה לאברהם בדמות עוברי דרך נתראו לו והוא הכניסם לביתו כמנהגו והזמינם לאכול שם במד' י.  למלך שכעס על בנו ודחפו והוציאו חוץ לפלטין שלו ונשבע שלא יכניסו לבנו לפלטין מה עשה היתה בנויה וסתרוה וחזר ובנאה והכניסו נמצא מכניס בנו ומקיים שבועתו שם קהל', גם במדעך . — הִכְנִיסָה  האשה לבעלה כך וכך, הביאה לו סכום נדן בנשואיהם: הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל יבמ' ז א.  פסקה להכניס לו אלף דינר כתוב' ו ג.  הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה שם ה ד.  למלך שארש אשה בת אבות ואמר לשושבינה מה היא מכנסת לי אמר לו שתי מרגליות מעולות אגד' בראש' עג. — הִכְנִיסָה התבואה, הביאה פרי: זתים משיכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה שבי' ד ט.  התלתן משתצמח התבואה והזתים משיכניסו שליש מעשר' א ג.  (רוח) צפונית יפה לחטים בשעה שמכניס שליש וקשה לזתים בשעה שחונטין ספרי דבר' שו. — * הִכְנִיס שבת וכדומה, התחילה: וא"ר יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי שבת קיח:.

— פֻע', כֻּנַּס, מְכֻנָּס, מכונס, שכִּנְּסוּהוּ, שקבצוהו, אספוהו: מביאין עצים מן השדה מן המכונס ומן הקרפף אפילו מן המפוזר ביצ' ד ב.  ויפוצו אויביך אלו המכונסים וינוסו משנאיך אלו הרודפים ספרי במד' פד.  לא נחלקו ב"ש וב"ה על (העצים) המכונסין שבקרפיף שיביאו ועל המפוזרין שבקרפיף ושבשדות שלא יביאו על מה נחלקו על המכונסין שבשדות ועל המפוזרין שבקרפיף תוספתא יו"ט ג י.  חותל שהוא מלא גלעינים אם מכונסות ברובן אם מפוזרות ברוב כל פרידה ופרידה ירוש' שבת א ד:.  בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים בבלי שם נב:.

— הָפע', *הָכְנַס מָכְנַס, מוכנס: הגת והמחץ והמשפך של גוים רבי מתיר וחכמים אוסרין ומודה רבי בקנקנים שהן אסורות ומפני מה אלו אסורות ואלו מותרות אלו עשויות למוכנס ואלו עשויות שלא למוכנס תוספתא ע"ז ח א. — ובמשמ' °בא: ונשא את עונה הוא מוכנס תחתיה רש"י במד' ל יו.