פ"י, עתי' יִכְפֶּה, — כָּפָה הָאַף, הַכַּעַס, שִׁכֵּךְ אותו, beschwichtigen; apaiser, calmer; appease, calm: מתן בסתר יִכְפֶּה אף ושחד בחק חמה עזה (משלי כא יד).  — ובתלמ': אף כופה (מתנה לעני) חמה אינה כופה (ב"ב ט:).  — ומקו' °כְּפוֹת, לִכְפּוֹת, ואמר הפיטן: גמוני פז לאגוד ולכפות, דשאי אשלים בם אף לכפות (ר"א קליר, ב סכות, ארחץ בנקיון).  — וכָפָה כַּעַס: קבל בפה סגור לימות עצב, וכעס כְּפֵה מלב יום תעצב (יצחק בן גיאת, את מחזה).  — וכָפָה ממנו, דחה: הוי שמח במתנה שנתת מתוך ביתך כדי שיכפה ממך מלאך המות (ר"י בן עקנין, אבות ד כט).  

— נִפע', נִכְפָּה1, נִכְפֵּתִי, יִכָּפֶה, אִכָּף, —  נִכְפָּה לפלוני, הראה א"ע ענו ונכנע: במה אקדם יי' אִכָּף2 לאלהי מרום (מיכ' ו ו).  — ואמר הפיטן: לישעך אחכה יה ואצפה, בלבב נשבר נדכה ונכפה (סדור תימנ' ליוה"כ, שכולה עבור).  — °נִכְפִּית החֵמה: חימה עזה שאינה נכפית בשביל השוחד בחיק (רגמ"ה ב"ב ט). 

— פִע', °כִּפָּה, אֲכַפֶּה, — כִּפָּה חמתו, כמו הקל, שכך אותה, ואמר הפיטן: בקר אערך לך ואצפה, אולי חמת המלך אכפה, נא השמיעני פה אל פה, חמת המלך שככה (סדור לתימנ' ליוה"כ, יי' אתה הוא).