*, ש"נ, מ"ר כִּפּוֹת, — א) בנין עשוי בצורת קשת, Gewölbe; voûte; vault: הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודת אלילים אסור לבנות (ע"ז א ז).  — ובהשאלה, קלוח של מים שנופל כפוף: אמר אביי (סימן הסריס הוא) כל המטיל מים ואינו עושה כיפה (יבמ' פ.).  — ובפרט כִּפַּת הרקיע: וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה (ב"ב כה:).  הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמת הבריכה כיפה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין (מד"ר בראש' ד).  שהעלהו הקב"ה למעלה מכיפת הרקיע ואמר לו מן אותו המזל שאתה רואה שאין אתה עתיד להוליד ממנו אני מראה לך שאתה מוליד (שם במד' ב).  — מָלַךְ בַּכִּפָּה, תחת כל כִּפַּת השמים, על כל העולם: שלשה מלכו בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר (מגי' יא.).  מלכי בית דוד שעתידים לעמוד ממנו שמלכו בכיפה בים וביבשה כגון שלמה ומלך המשיח (מד"ר במד' יג).  —  ב) חדר בנוי תחת חדר אחר, וגם בעמק האדמה: בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות והרובין שומרים שם בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן וזקני בית אב ישנים שם (תמיד א א).  המסדר קנקנים בכיפה (תוספתא מכשיר' א ו).  — וביחוד, חדר קצר, ישתמשו בו למשמר, לכלא: מי שלקה ושנה בית דין מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת (סנה' ט ה).  ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ (שם).  רוצח שנתערב באחרים וכו' כונסין אותן לכיפה (שם ג).  מה יעשו להן (להפרה וולדיה) כונסין לכיפה עד שעה שימותו (תוספתא ב"ק ה ה).  מתרין בו פעם ראשונה ושנייה ובשלישית כונסין אותו לכיפה (שם סנה' יב ז).  כיפה ר"מ מחייב במזוזה (ערוב' יא:).   פעם שלישית אין מלקין אותו אלא מכניסין אותו לכיפה והוא מקום צר כפי קומתו ואינו יכול לשכב בו רמב"ם, סנה' יח ד.  הצד ארי אינו חייב עד שיכניסנו לכיפה שלו שהוא נאסר בה (הוא, שבת י יט).  — כִּפָּה של אבנים, אבנים מסֻדרות זו ע"ג זו כעין כִּפָּה: למה הדבר דומה לכיפה של אבנים כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן (ירוש' מו"ק ג פג ג).  והלך שמעון והצניע (את הפקדון) בחדרו שהיא כיפת אבנים תחת מטתו (שו"ת תרומת הדשן שלג).  — ובית שהוא בנוי כעין כִּפָּה: א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלם וכל מי שמבקש לחשוב הולך לשם (מד"ר שמות נב).  — ג) °חנות של סחורות גדולה: וניתן רשות מהאלופים הנ"ל להרב ר' יוסף ירוחמש הנ"ל לישב בכיפה ובחנות וכו' למכור ולקנות סחורה וכו' ושוב לא יצטרך הר"ר יוסף הנ"ל ליתן שום נתינה ומתן דמים לקופת הקהל וכו' מחמת זה אשר יושב בהכיפה וכו' הוראת שעה היתה להחיות את נפשו ונפש בני ביתו בכל משא ומתן בעולם בכל כיפה אשר ירצה כל ימי היותו (פנק' קרקא לג, שנת תפ"ו).  ביום השלישי פעלו השתדלנים להוציאני מן הבית הזה ולתנני בבית הסוהר וכו' והבית ההוא היה ברחוב אשר כיפת היהודים שמה ולא חסרו יהודים ממני תמיד משבת עמדי (מגי' איבה, רי"ט הלר יד).