*1, ש"נ, מ"ר כַּפְנִיּוֹת, פרי התמר בתחלתו מיד אחרי הנצה, בעודנו בתוך קלפה: הקור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר כפניות2 אוכלין ופטורות מן המעשרות (עוקצ' ג ז). ואין מרכיבין בכפניות של ערלה (ערל' א ט). כפניות הרי הן כפרי לכל דבר (תוספתא עוקצ' ג יא). שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גדגדניות וכפניות ופגי תמרה (ברכ' נז:). מערבין בפעפועין ובחלגלוגות ובגודגדניות אבל לא בחזיז ולא בכפניות (ערוב' כח.). דקלים זכרים שעושין כפניות ואינם נעשים תמרים לעולם וכפניות הוא גמר פירן ולוקטים אותן בניסן (רש"י שם). דקל טעון כפניות והן תמרים קטנים שלא בישלו וקצץ הדקל לעצים והפסיד כפניות (הוא, פסח' נב:). והוא שישתנו הנכסים כגון כרמל שנעשו שבלים וכפניות שנעשו תמרים (רמב"ם נחלות ג ד).
1 כך נקוד במשנ' מנק' ליבור' ואמשט'. בסור' גופרא, ותרגמה ב"ע בערב' אלג'פרי ﺟفرى ואלטלע طلع. והנה המלה גפרי בערב' היא כנראה שאולה מסור', וישנה בערב' גם עם כ בראשה כפרי ﻛفرى, והמלה טלע היא ערב' במקורה, ומשמ' היא פרי התמר בתחלתו מיד אחרי הנצה. וכן תרגם רה"ג כפניות: טלע בטיית, וכן פרש הרמב"ם: כפניות הם עוקצי התמרים בתחלת צמיחתן והם מכוסים בקרום.
2 כך הכתיב בכל ספרי הדפוס וגם בתוספתא, ובקצת כ"י כפוניות, וכן במשנ' ירוש'.