*, ש"נ, — שהמ"פ מן כפרן: מלוה שהיא נעשית בו כפרנות אינה נשמטת כפרנות שהיא נעשית מלוה משמטת וכו' מלוה שהיא נעשית כפרנות גובה כפרנות שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית (ירוש' גיט' ה מו ג).  מי שאמר אין לך בידי כלום לענין הוחזק כפרן או לא משום שחזר ואמר פרעתיך יכול לומר אין זה כפרנות שזה שאמרתי לך אין לך בידי כלום לא באתי לומר אלא פרעתיך (שו"ת הרי"ף פא). — ובדעות ואמונות: וזהו טעות הנוצרים שאומרים על הקב"ה שהוא חי בחיים שהוא רוח הקדש וחכם בחכמה שהיא המאמר והוא שקורין לה בן וזהו כפרנות ממש וכו' מביא הקב"ה לידי ריכוב ומחליף עליו החילוף וכופר כפרנות גדולה שהוא משים הבורא מרוכב (ליקוטים מר"ד הבבלי, הליכ' קדם 72).  כפרנות דת זדים הנוצרים אשר חברו כסא הוות עם אלהים יתעלו תושבחותיו ותהלותיו שהוא ה' אחד ואמרו כי הוא אב ובן ורוח הקדש (ר"י הדסי, אשכל הכפר, JQR VIII, 432).  ואמר כי הדבור בו ככל אשר הורה עליו השכל ובאה בו גם מצות התורה כמו הכפרנות והרציחה והטעם בו שהוא לחזוק לבד (ר"א הקראי, ג"ע, חג המצות ה).  ובחרם בדרך הרעה ולא בטובה ובכפרנות בלי אמונה ועל כן יזיקם טרם הבראם (מעשיות א, ביה"מ ילינק ה).