כְּפָרִיּוּת

°, ש"נ, — סגולת הכפרי וטבעו: לבן מלך נער בן שנה וכו' שנגנב והוליכוהו למרחוק אלף פרסאות או יותר ונתגדל בבית כפרי ונתלמד מעשה כפריות ולא חשב ולא זכר אחר מלכותו (אורח' צדיק', יראת שמים).

חיפוש במילון: