*, כופרי, ת"ז, לנק' כֻּפְרִית, מ"ר כֻּפְרִיִּים, — של הכֹּפֶר, של הכָּפָר, וביחוד כנוי של לוַי למין כלב ולמין בצל: הזאב והכלב כלב הכופרי1 והשועל (כלא' א ו). כלב כופרי מין חיה (תוספת' שם ה ח). לא יהא מביא כלבים כופרים וחולדות הסנאין וחתולין וקופות למכרן לגוי (שם שבי' ה ט). מגדלין כלבים כופרין וחתולים וקופים וחולדות סנאים מפני שעשויים לנקר את הבית (ב"ק פ.). מעשה בכלבא אחת כופרית2 שעלתה לראש הסלע ושימשה עם זכר (מד"ר איכ', דרכי ציון). תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים אבל לא מן הכופרים על בני המדינה (תרומ' ב ה). קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו הלא הכופרי יפה ללב הותר הכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים (נדר' ט ח).