°כַּפְרִי, כפריי, ת"ז, לנק' כְּפָרִית, מ"ר כְּפָרִיִים, כְּפָרִיּוֹת, — כמו הקודם: וכאשר הגיעה עת האכל והנה הכפרי בא לקראתנו בשמחתו ויביאנו אל ביתו וכו' וראיתי בבית הכפרי תרנגל ארך האבר וגדול רך וטוב וכו' ואמר אל הכפרי אתה הגדלת טובתך עלינו ולערוך תודה לך חובה עלינו וכו' ואני מתאוה לאכול מבשר זה התרנגול אמר לי הכפרי אלו התאוית בשר בני לא חסה עליו עיני וימהר הכפרי הוא ואשתו אחרי התרנגול לקחתו (ר"י חריזי, תחכמ' י). על מה אתה מכה את חמורך אדם כפריי והשיב לו לא הייתי יודע שחמורי היה לו אדם קרוב כמוך (צרור המור, בלק). הלא תראה שהכפריים האוכלים השעורים והמאכלים הגסים יתרונם מעט על הבהמות (מלמד התלמיד', עקב). ופיזר הרבה ברופאים ולא הועילו עד כי זקנה כפריית עשתה לו רפואה (מעשה טוביה, בית חדש א ח). כפרי אחד אשר לשמע אזן שמע מעודו את שם העיר תרצה היפה וכו' התאוה תאוה ללכת תרצתה לראות ביופיה (הקד' תעוד' בישראל).