1, שז"נ, מ"ר כרים, — כעין שק ממלא תבן או מוכים לשבת עליו או לשכב עליו, Polster; carreau; bolster : ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם בראש' לא לד. — ובתו"מ, כסת ארכה במטה תחת גוף השוכב, Materaze; matelas; mattress: ממלא את הקיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת שבת ד ב.  הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו וכו' ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו שם כ ה.  מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות שם כא ב.  שומטין את הכר מתחתיו (של המת) ומטילין אותו על החול בשביל שימתין שם כג ה.  מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ב"מ ט יג.  וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת וכו' שיניח תחתיו מכי' בשלח, עמלק א.  עור העריסה וכו' בכר אין פחות מחמשה ובכסת אין פחות משלשה תוספתא כלים ב"מ ו ב.  כר מלא תבן כסת מלאה מוכין שם אהיל' יב ב.  נותן לה (הבעל לאשתו) כר נר ופתילה כוס וחבית וקדירה ר' יוסי אמר כר אין לה שאין נשי העניים ישנות על הכר ירוש' כתוב' ה ל:.  ראת (כתם) על הכר נאמנה לומר כזה ראיתי שם נדה ב נ:.  (מצא את התפלין) בין כר לכסת שלא כנגד ראשו בבלי ברכ' כד..  אין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת ביו"ט שבת מח..  מגדלת (האשה) שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה ערוב' ק:. — ומ"ר: הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהם כלא' ט ב.  בשעה שהיה יושב (דוד) בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות אל ע"ג הקרקע מו"ק יו:.