1, ש"ז, מ"ר כָּרִים, —   שדה מרעה, Weideplatz; pâturage; meadow:  ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך  ביום ההוא כַּר נרחב (ישע' ל כג).  ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה לבשו כָרִים הצאן ועמקים יעטפו בר (תהל' סה יג=יד). —   ואמר המשורר:  כרים מעיל תולע וחור עטו עלי בגד תכלת בעדם פרשו (רמב"ע, עיני עננים, כ"י בודל').