כַּרְבֶּלֶת

* 1, ש"נ, — כַּרְבֶּלֶת התרנגֹל, כעין מסרק אדום שבראש התרנגל, Kamm d. Hahnes; crête; crest: הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו ומסתרס מאליו (שבת קי:). תרנגל הבר וכרבלתו כפולה (רש"י ויקר' יא יט). — ואמר המשורר: התרנגול נגר טורא הודו כפות ומסובלת כרבלתו, בטנו כערמת חטים כרב היושב על ממשלתו (יל"ג, הצפרדעים).



1 בארמית כרבלתא: כי חיורא כרבלתא דתרנגולא (ברכ' ז.). לישמטיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא (ערוב' ק:). — בערב' ערפ عرف, קצת דומה לזה. 

חיפוש במילון: