1, כִּרְבַּלְתָּ2, כִּרְבַּלְתּי, מְכַרְבֵּל, מְכַרְבְּלִים, מְכַרְבְּלָה, מְכַרְבֶּלֶת, מְכַרְבְּלוֹת, צווי כַּרְבֵּל, עת' אֲכַרְבֵּל,— פוע' לא נמצא במקרא.

— פֻע', כֻּרְבַּל, מְכֻרְבָּל, — לָבוּש ועטוף gehüllt, enveloppé ped, clad-: ודוד מְכֻרְבָּל במעיל בוץ (דהי"א יה כז). —  ואמר הפיטן: שרד מכורבלים עת תשיב בקדש, פאר מגבעות ציץ נזר הקדש (שבת א' חנכה, אור כבודו).

— הִתפ', °הִתְכַּרְבֵּל,— התעטף: טומאתה החניפה תבל, ונעלה רב החובל, וענן אבק רגליו כאבל, ואין מתכרבל בכהני ארבל (ר"א קליר, קינ', איכה ישבה).

— °כּרְבֵּל, — התעטף בכרבל: חיילם במשמרת מלהשמץ כמטהר וטובל, קניינים שלוש וברכות שבע לכרבל, קרואים לזמן במסיבת כירה רגל להטבל (שמעון הגדול, מרשות שוכן, מחז' ויטרי תפג). — °שופר מכרבל, עי' למעלה כרבול, ועי' °מְכַרְבֵּל, שופר.