כַּרְבּוּל
° 1, ש"ז, — א) בגד רחב להתעטף בו: ים למו הבקיע, ותעל תפלתם פני מעביב רקיע, שערי זבול שבו מזבח סבול, והשר מקטיר עליו כמכהן ברכבול (סליח' ג עי"ת, שערי שמים). — ב) °שם נגינה: ויש בין השופר המכרבל הסמוך לזקף ובין הסמוך לשופר מורם הפרש שהסמוך לזקף יצא בכרבול שלם והסמוך למורם יהיה במקצת כרבול (הור' הקורא, שער הטעמ' 96), — ועי' שׁוֹפָר.
1 בארמ' כרבלא.