כָּרָר

*, ש"ז, — עושה כרים: מביאין כלים מבית האומן כגון כר מבית הכרר1 וכוס מבית הזגג (מו"ק יג:).


1 כך בכ"י וכן גרס' הערוך, וכן הביאוהו ריב"ג ורד"ק בשרש כרר, ובכ"י אחר כדר וכן בנוסח' הדפוס'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים