* 1, ש"ז, — מין ירק נאכל, כמו החס וכדומה, Selleri; céleri; celery: כוסבר שבהרים והכרפס שבנהרות (שבי' ט א). — °כַּרְפַּס החמור2, הוא נץ החלב, Petersilie; persile; parsley, — והוא כרפס מדברי, כרפס הסוס: יוקח סמריון והוא כרפס מדברי ונודע ככרפס הסוס (קאנון ג יח ב ז). פטראסליון כלומר זרע כרפס מדברי (קאנון ג יג א כג). — ומ"ר °כַּרְפַּסִּים: זרע הכרפסים הוא סלינון מכונן את הקרביים ומעביר את המצוקה וטוב לקדחת ולכל נגעי הכליות ולכל רוח שהוא מתגרה בגוף (אסף 32, כ"י מינכן).