*, ש"נ, — שֵׁם היחיד מן כרשין, גרגר אחד מן הכרשינים: ניקבה (אזנו) מלא כרשינה (בכור' ו א). — וכמו עדשה לשעור מדה קטנה: עד כמה תינקב (האזן) עד כרשינה ר' יוסי בר"י אומר תיבש עד כעדשה (תוספתא בכור' ד א). ויירצע הסחוס פחות מן הכרשינה שמא יבוא לידי כרשינה (ירוש' קדוש' א נט ד). כמה נקיבת האוזן מלא כרשינה ר"י בר' יהודה אומר בכעדשה (בכור' לז:).