* 1, ש"ז, מ"ר כַּרְשִׁינִים, סמי' כַּרְשִׁינֵי, — שׁם צמח קצת דומה לעדשים והוא מאכל לבהמה, Erve; vesce noir; bitter vetch : ואין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה שבת כ ג.  כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה תרומ' יא ט.  מקום שהיקל בכרשינים ובתלתן מע"ש ב ב.  כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים שם ד.  וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש מעי' ג ו.  בית ה' במורד ובמעלה נותן רובע כרשינים  על בורך המחרישה עד מקום שיצמחו שלשה כרשינין זו בצד זו אהל' יז א.  לאדם שהיה לו עגל והיה מפשפשו ומגרדו ומאכילו כרשינים בשביל שיהיה חורש בו ספרי דבר' שיח.  מביא קופתו ותולה בצוארי בהמה ונותנין לתוכה מאותו המין ר"ש אומר נותן לתוכה כרשינין והן יפות להן מהכל תוספתא תרומ' ח ג.  ואיזו היא הלעטה כל שמאכילו מעומד ומשקהו מעומד ונותן מים בפני עצמן וכרשינין בפני עצמן שם שבת יח ג.  חמור שאכל כרשינין פרה שאכלה שעורים שם ב"ק א ח.  לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך ברכ' לב..  כרשינין לעשות מהן טחינין עדשים לעשות מהן רסיסין חול' ו..