— קל לא נהוג.

— נִפע', נִכְתַּם,— נעשה כֶּתֶם, נשאר כֶּתֶם, befleckt s.; être taché; be stained: כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נִכְתָּם עונך לפני נאם אדני יי' (ירמ' ב כב).— ובסהמ"א, נִכְתַּם, שיש עליו כתמים: יועיל לכל מיני שחפת וקדחת ולנכתמים  בירקון (אסף 93, כ"י מינכן). — ואמר הפיטן: חטא חז בי בעון נכתמנו, תמור כי בצחיון נזהמנו, חסדי יי' כי לא תמנו (ר"א קליר, איכה אשפתו). הבר אשמים בצרור נחתמים, הרי פשעים עליו נכתמים, המס ימס בגחלי רתמים (רשב"ג, אדני מה אדם). אבינה ואזכרה ימי קדם, אשר קראוני כנכתם אֹדם, אדותם אגידה ולא אדדם (שבת א חנכה, אודך כי).

— פֻע', *כֻּתַּם, מְכֻתָּם, — מלֻכלך בכתם: מכתם לדוד אמר דוד מכותם1 אני (מדר' תהל' טז יג). 

— קל, °כָּתַם, ופָעו', °כָּתוּם, כְּתוּמִים:  בכפות לבנות בעלי מעשי נעימים, בעבות לכנות ישרים במצות חתומים, בערבה לכנות בשמצה כתומים (ר"א קליר, אקחה בראשון).

— הִפע', °הִכְתִּים,— בסגנון חכמי הקראים, הִכְתִּים בדבר, עשה בו רשֶׁם, פעולה: כי העושה לא יכתים בנשאר והראיה כי לא יכתים העושה בנשאר היא הכתיבה אשר לא יוכל להוסיף בה בעת שהיא נשארה ואין לזה עלה אלא כי העושה לא יוכל שיכתים בנשאר (ישועה בן יהודה הקראי, שאלה בחדוש העולם). העושה אינו מכתים בעשוי אלא בשעת העשייה (ר"א הקראי, עץ חיים ד). שלא להאמין שהפועל אחר שימציא הפעל לא יכתים בנותר אלא אומרים כל זמן המצא הפעל הוא מפעולת פועל (שם). ואפשר שכל צווי ואזהרה יהיו מכתימים בטוב וברע (שם פ). ממאמר את אשר תאפו אפו יאסר להניח הלחם בתנור או הבשול על המוקד אשר יכתים בבשול (הוא, ג"ע, ענין שבת יח). אחר שיום השמיני הוא המכתים בזיבות מה טעם ימים רבים (שם, טמאה וטהר' ז).

— הָפע', °הֻכְתַּם, מֻכְתָּם, מוכתם,—  נעשה כמו כֶּתֶם: שכשנצבוע מוך במימי רגילה מוכתם אך לא כמראה דם (שו"ת באר עשק ב).