ש"ז, בכנ' כָּתְלֵנוּ, מ"ר *כְּתָלִים, — כֹּתֶל הבית וכדו', קיר, דופן, Wand; mur; wall: דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כָּתְלֵנוּ משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים (שה"ש ב ט). — ובתו"מ: בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות (סוכ' א י). השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע וכו' אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם ( ב"ב א א). כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו וכו' סמך לו כותל אחר אעפ"י שלא נתן עליו את התקרה (שם ג). הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו וכו' נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן (ב"מ י ד). הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין (סנה' ו ד). דף של נחתומין שקבעו בכותל (כלים טו ב). כותל המשמש את הבית ידון מחצה למחצה כיצד כותל שהוא לאויר והטומאה בתוכו וכו' כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו (אהל' ו ג-ד). מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל (ב"מ י ה). מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים ( ב"ב ב א). מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר ( שם ד). כתב על שתי כותלי הבית (שבת יב ה). כל הכתלים שהיו שם (בהר הבית) היו גבוהים חוץ מכותל המזרחי (מדות ב ד). השוכר בית מחבירו מעמיד בו ריחים של חמור אבל לא ריחים של יד לא ירתף על גבו יין מפני שטוען את הכתלים ולא יגדל בו את התרנגולין מפני שמחטטין את הכתלים ולא יעשה בו מכתשת קבועה מפני שמזעזע את הכתלים (תוספתא ב"מ ח ל). ר' יהודה אומר כתליה (של העיר) וזיזיה מתעברין עמה שם (שם ערוב' ו ד). אשר לו חומה פרט לבית הבנוי לחומה דברי ר' יהודה ר"ש אומר כותל החיצון הוא החומה ( ירוש' מעשר' ג נא). סלעים מרחיקין אותן מן הכותל וכו' שהן עושין חלודה והן מלקין ארעיתו של כותל (שם שבת ג ו ד). אם היה כותל גוהה סותרו ובונהו (שם תענ' ד סט:). זיזין וכתלין היו יוצאין מיכן ומיכן כדי שלא יציצו הכהנים (שם שקל' ד מח.). המצניע קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל של חבירו ובא בעל כותל וסתר כותלו ונפל לרה"ר (בבלי ב"ק ל.). שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים (שם כט:). מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה ( ברכ' כח.). אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו (ב"מ נט:). המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ד' אמות (ב"ב ו:). האומר לחבירו בור וכותליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים (שם יז:). למלך בשר ודם שבנה פלטין והבריות נכנסין לתוכה ואומרים אלו היו העמודים גבוהין היתה נאה אלו היו הכותלים גבוהין היתה נאה (מד"ר בראש' יב). למלך שצוה את עבדו ואמר לו בנה לי פלטין על כל דבר ודבר שהיה בונה היה כותב עליו שמו של מלך והיה בונה כתלים וכותב עליהן שמו של מלך ( שם ויקר' א). — *אָזְנַיִם לַכֹּתֶל, דבור מליצי, לאמר שצריך אדם להזהר להוציא סוד מפיו אפילו אם אין בבית שום איש כי סוף סוף יגָלה ברבים: רבי לוי אמר אזנים לדרך ואזנים לכותל (מד"ר ויקר' לב). — הפך פניו לַכֹּתֶל, כדי שלא יראו מה הוא עושה: אם אינו יכול (האבל) לעשות מחיצה הופך את פניו כנגד הכותל ואוכל (ירוש' מו"ק ג פב:). — ומפני צער ובושת לבכות: ומעשה במונבז המלך ובזוטוס בניו של תלמי המלך שהיו יושבין וקורין ספר בראשית כיון שהגיעו לפסוק זה ונמלתם את בשר ערלתכם הפך זה פניו לכותל והתחיל בוכה וזה הפך פניו לכותל והתחיל בוכה הלכו שניהם ונימולו (מד"ר בראש' מו). — הטיח ראשו בַּכֹּתֶל, מרוב צער: התחיל (הפלסוף ששאל לר"ג לכמה הנחש מוליד) מטיח ראשו בכותל אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד (מד"ר בראש' כ). — הקיז דם לַכֹּתֶל, עשה דבר מן הנמנעות, מתפאר בדבר נמנע: זה (פרוש) המקיז דם לכתלים (סוט' כב:). כֹּתֶל ברזל עֹמֵד לפניו, ר"ל לא יכול בשום אופן לעשות מה שרוצה: בנוהג שבעולם אדם נושא אשה בן ל' שנה בן מ' שנה משמוציא יציאותיו הוא בא ליזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד מי גרם לו שלא יקרב לה איזה כותל ברזל יש ביניהם ואי זה עמוד ברזל ביניהם וכו' אי זה עקרב עקצו שלא יקרב לה ( מד"ר שה"ש, שררך). °השליך עליו כֹּתֶל גדול, הכריחו לדָבָר: קראת לחברך בדיני ישראל ולא רצה לבא השלך עליו הכותל הגדול שלא יוכל להשמט כלומר שיבא עליו בדיני גוים (סמ"ג מ"ע קז, בשם ר"י טוב עלם). — °הולך ישר יכה ראשו בַּכֹּתֶל, מי שמתנהג ביֹשר סופו שינזק: ואמור יאמר האיש בזמן הזה כל ישר הולך יכה ראשו בכותל ולא יוכל לאכול אפילו סובין (פלא יועץ, ערך ממון). — כֹּתֶל מַעֲרָבִי, הכתל המערבי של הר הבית ממנו נשאר קים ולא החריבוהו הרומאים ועדיין הוא קים ועומד והיהודים מתפללים אצלו ובוכים על חרבן הבית: אם מקדם קדושך לא זז מכותל מערב אות היא כי יחיש חפשך יפדה אסירי עני (ר"י נגארה, יונת נדודים). — ובהשאלה, *כתלי בית הרחם: נעקרו כותלי בית הרחם (חול' ע.). כותלי בית הרחם העמידוהו (את הדם) (נדה ג.). — °ובארג וכדומה: כרובים היו מצויירין בהן (בהיריעות) באריגתן ולא ברקימה שהיא מעשה מחט אלא באריגה בשני כתלים פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן ארי מצד זה ונשר מצד זה (רש"י שמות כו ב).
אבנים. — בָּעַט, *כותל בועט. — גביש. — גדר. — *גָּהָה, כתל גוהה. — *גויל. — *דֹפן, דפנות. — *חזית. — חומה. — חַיִץ. — טיח. — כרֻתה. — *מְחִצָּה. — *מריש. — *סורג. — פרץ. — קורות, — קיר.