כָּתִית

 ת"ז, — א) שכַתּוּ אותו במכתש וכדו' gestossen; broyé; pounded : ואתה תצוה את בני ישראל ויקח אליך שמן זית זך כָּתִית למאור להעלת נר תמיד שמות כז כ.  ועשרן סלת בלול בשמן כָּתִית רבע ההין שם כט מ.  עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כָּתִית מ"א ה כה. — ב) *חבורה שנעשית ע"י חתוך וכדומה, Wunde; plaie; scab : דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן שבת ח א.  כדי ליתן על פי הכתית גמ' שם עז:.  כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית וכו' שם. — ג) *סמרטוטים רבים ישימו בתוך הקב של הקטע וכדו' שלא יסקב העץ את העצם1 וכדו', weiche Fetzen; chiffon, charpie; rags: (קב של קטע אם) יש לו בית קיבול כתיתים שבת ו ח.  נותן אדם מוך יבש וספוג יבש על גבי מכתו אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבישין על גבי מכתו תוספתא שם יב יד. — ד) *דברים כתותים לאכילה: לעירוני שנכנס למדינה וראה אותן שמוכרין מיני כתיתין וכל דבר אמר מי יוכל לשבוע מאלו מד"ר תהל' טו



1 בערב' ההמונית כתית كتيت, מוך של צמר וכדו'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים