ג. כָּתַר
— קל לא נהוג.
— הִפע', הִכְתִּיר, עתי' יַכְתִּיר, יֵכתּרוּ, — הרבּה: נהלו פתאים אולת וערומים יַכְתִּרוּ1 דעת (משלי יד יח).
1 פרשו רוב הקדמונ' והחדשים במשמ' א. כתר אבל אין זה מתישב לפי הענין, ולכן יש מהחדשים שגזרו שהכתוב משובש, וקצתם הגיהו יכברו וכדו', ולפי הנוסחה המסורה הפרוש היותר מתישב הוא לפי השרש כת'ר בערב' במשמ' הרבה.