ב. כָּתַר

1, —  קל לא נהוג.

— הפע', הִכְתִּיר, מַכְתִּיר, — הכתיר את פלוני, התנהג אתו בערמה ואכזריות נוראה, listig u.grausam behandeln; traiter avec perfidie et atrocité; treat crafty and cruelly: על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מַכְתִּיר2 את הצדיק על כן יצא משפט מעקל (חבק' א ד).



1 עי' הערה לקמן.

2 הקדמונ' פרשו הפעי' זה כמו כִּתֵּר משמ' א' מן א. כתר, במשמ' הקיף, אך אין זה די חזק כאן. ונראה שהוא שרש מיוחד, כמו ח'תר ختر בערב', במשמ' ערמה ורמאות ואכזריות. וכבר נתברר בודאות גמורה בהערות לקצת שרשי אות כף חלוף כ עברית בח' ערבי'.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים