ב. כָּתַר
1, — קל לא נהוג.
— הפע', הִכְתִּיר, מַכְתִּיר, — הכתיר את פלוני, התנהג אתו בערמה ואכזריות נוראה, listig u.grausam behandeln; traiter avec perfidie et atrocité; treat crafty and cruelly: על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מַכְתִּיר2 את הצדיק על כן יצא משפט מעקל (חבק' א ד).