לְבָנִי

°, לבניי, ת"ז, לנק' לְבָנִיִּית, מ"ר לְבָנִיִּים, לְבָנִיּוֹת, — מטבע הלחה הלבנה: והלבן הוא לבניי והולדו מלחה לבנה מלוחה (קאנון ג ו טו).  הבשריי יהיה הסבה בו ליחה מימיית לבניית מתפשטת עם הדם באברים (שם ג יד ד ג).  הקף הקדחת הלבניית הוא כ"ד שעות וכו' וזה שהקדחת הלבניית הבאה בכל יום מתחלת העונה א' עד תחלת העונה השנית יש כ"ד שעות וכו' אז תדע שזה יש עמו ג' קדחות לבניות (פרקי משה י).  הקדחות הלבניות הנה סבת הרתת בהם סבת הקדחת (שם).  ברפואת הקדחת הלבניית המפסקת (ספ' הקדח' ג ב, כ"י ברלין). — ובמשמ' °קר הטבע, קצת עצל, phlegmatisch;=tique; =tic: והכלל שלא היה יוסף לבניי עצל כבד הפעולות גם לא היה אדומיי מהיר המעשים (ר"י אברבנאל, וישב).  שיש ארבעה מיני המזגות דמיי אדומיי לבניי שחוריי וכו' האדומיי מוכן לקדחות שלישיות והלבניי לקדחת בכל יום ויום (תולד' יצחק לר"י קארו, תזריע).  ומי שהוא לבני רחוק הוא שישיג חכמה וכו' כמו הנשים שהן לבניות והן שכחניות (רשב"צ דוראן, מג"א ה יג). — האזרח רענן הוא דמוי לבניי (ר"י עמדין, מגדל עוז צז.). — והלֵחה הַלְּבָנִיִּית בעין: כענין מי שירדו לו המים בעיניו ויתעבה הליחות הלבניית אשר לפני הכפוריי (אמונה רמה א ו).    

חיפוש במילון:
ערכים קשורים