א. לְבָנָה

1, ש"נ, מ"ר *לְבָנוֹת, — שם נרדף עם יָרֵחַ: וחפרה הַלְּבָנָה ובושה החמה כי מלך יי' צבאות בהר ציון ובירושלם (ישע' כד כג).  והיה אור הַלְּבָנָה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים (שם ל כו).  מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כַלְּבָנָה ברה כחמה  (שה"ש ו י). — ובתו"מ: ומכניסין את הגדול שבהן (שבעדים) ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה (ר"ה ב ו).  דמות צורות לבנות היו לו לר"ג בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה (שם ח).  התחיל גלגל חמה לשקע ותחלת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות (ירוש' ברכ' א ב:).  אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת (שם).  מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה (שם ר"ה ב נח.).  אחד עשר יום שהחמה  עודפת על הלבנה בכל שנה (שם:).  הרואה חמה בתקופתה לבנה  בגבורתה וכוכבים במסילותם (בבלי ברכ' נט:).  אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן (יומ' כח.).  הישן בצל דקל יחידי בחצר והישן בצל לבנה דמו בראשו (פסח' קיא.).  וללבנה אמר שתתחדש (סנה' מב.).  א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד א"כ למה נקראת לבנה למועדים כדי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים (מד"ר בראש' ו).  אמר הקב"ה הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה גוזר אני עליה בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים עמה (שם).  בלילה אם אין הלבנה נראית ברקיע החושך בעולם ואין אדם יכול להלך אפילו תוך המדינה כיון שהלבנה  נראית ברקיע הכל שמחין ומהלכין בדרך (שם שמות יה). — ואמר המשורר:  בנפשי יעלות ביופי כלולות בשער כלילות ובפני לבנות, באמנן לכנור ועוגב בחיקן תדמם לאמות מניקות לבנות  (רמב"ע, תרשיש ב).  °חצי לבנה, חצאי לבנה, קו כפוף ישתמשו בו בכתיבה לסגור בין שני חצאי לבנה דבור צדדי: רק שבכתוב שמתי המספרים בין שני חצאי מרובע כזה [ ]  ובפרוש בין שני חצאי לבנה כזה ( ) בצדו (הקד' מגיה פי' ר"י אברבנאל לנביא' א'). — *מוזרות בִּלְבָנָה: עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה (סוט' לא.), ועי' מזר. — ועם הפעל טוה: ששמע מהנשים הטוות לאור הלבנה נושאות ונותנות בה שזינתה (רמב"ם, סוט' א ח).  האמינו הבלי זקנות משיחות כשטוות לאור הלבנה (שבט יהודה ו).  *ושלטון הַלְּבָנָה בעולם התחתון לפי אמונת הקדמונ'2לבנה ממונה על מפתחי שמים וארץ וערב הוא לעולם לרעה ולטובה (בריית' ר"ש הקטן ט).  הליחה גם היא רביעית הגוף וכו' והנוהג בה כוכב לבנה (אסף, כ"י מינכן 11).  ולבנה  ממונה על החיים ולכן הנולד בז' יחיה (תול' יצחק לר"י קארו, ויצא).  ואמרו כי ישפע מהלבנה כח רוחני יתפשט בכל העולם (רש"ט פלקיירא, המבקש פג).  ומגלגל לבנה כח הצמיחה והגדול אשר הוא שרש לכל הכחות טבעיות (מנח' קנא' לר"י מפיסא 55). — °ושמושי הלבנה בימי השבוע: והם משרתים לשבעה ימי השבוע יום א' כוכב חמה יום ב' צדק לבנה יום ג' נוגה מאדים (פדר"א ו).  בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי (רש"י ערוב' נו.). — °ונפשה של הלבנה: העליון שבתי ומלאכו והוא נפשו  קפציאל וכו' והה' נוגה ונפשו ענאל והו' כוכב ונפשו מיכאל והז' התחתון לבנה ונפשה גבריאל (משנ' חסיד', המלאכ' והרקיע א). — ועי'  יָרֵחַ.

גבריאל, °נפש הלבנה. — °חבּוּר ונגּוּד. — *חִדּוּשׁ הלבנה. — ירח, °ירחי. — *לקוּי הלבנה. — *מולד הלבנה, עי' במקומו. — °מחזור הלבנה. — °מחנות הלבנה. — °מנת הירח. — סַהַר. — *פגימת הלבנה. — * קִדּוּשׁ החֹדֶשׁ. — קדר, קדרוּת. — °שׁנוי מראית הלבנה.



1 כנראה ע"ש גון הלבן והכהה של אור הירח, בנגוד לאור השמש המבהיק. ועי' ערך ירח.

2 בארמ': האי מאן דבלבנה (נולד) יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח (שבת קנו.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים