לַבְנוּנִית

*, ש"נ, — סגולת דבר לבן קצת: ב' שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין וכו' כמה יהא בלבנונית ר"מ אומר כל שהוא (נגע' ד ד). וכמה תהיה לבנוניתה כשלג (ספרא תזריע, נגע' ב). הרצועות יהיו שחורים שלא יהא עליו כלל צד לבנונית (תוספ' ב"ק נט:). צרעת עור הבשר הוא שילבין מקום מן העור ותהיה הלבנונית כקרום ביצה (רמב"ם, טומא' צרע' א א). והלכה ובדקה את עצמה מיד ומצאה על העד לחלוחית לבן ולא לבן לגמרי אלא כמראית בגד לבן שנפל עליו אבק שהוכהה לבנוניתו (שו"ת תרומ' הדשן רמו).