1, ש"ז, — מִלְחָמָה: יבחר אלהים חדשים אז לָחֶם2 שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל (שפט' ה ח). — ואמר בן סירא: אין טובה למניח רשע וגם צדקה לא עשה כלי לחם אל תתן לו למה בם יקביל אליך (ב"ס גני' יב ג=ה).
1 בטעם מלרע, ועי' הערה לקמן. —
2 כך ברוב הספרים, ובטעם מונח בחית ע"פ. ובקצת ספרים לָחֵם, ובקצתם לָֽחֶם מלעיל. וכבר העיר דונש על מלה זו שהיא מלרע: אז לחם שערים טעמו מתחת בחית והוא בקמץ מלשון מלחמה לה' (דונש על מנח', לחם). ואין לו דמיון בין משקלי השמות במקרא, ולא נתברר סבת מלרע זה. קצת החדשים סֹברים כי עקרו הוא לָחֵם, והסגול הוא מפני הסמיכות, אעפ"י שגם לזה אין דמיון במשקלי פָעֵל, כי רק כשהוא מוקף למלה זעירה יבוא לפעמים בסגול כמו אֲבֶל-אם, ואז פ"פ שואית. גם המליצה קשה, ולכן הגיהו קצת החדשים הגהות מתחלפות, קצתם במקום אז לָחֶם שעָרים: אָזַל לֶחֶם שעֹרים, וקצתם: אז לחמש ערים, וכדומה. אבל, כבר העיר אהרליך כי המלה אז חֹזרת בשירה זו פעמים אחדות (פסוק יא, יג, יט), וגם המלה שערים באה עוד פעם: אז ירדו לשערים (פסוק יא), ולכן נראה כי גם כאן המלה שערים היא לא משבשת, ונשארה איפוא המלה לחם בצורתה המסורה, ועל כרחנו עלינו לקבל אפשרות צורה זו ולפרשה במשמ' מלחמה. וריב"ג סבר כי הוא פעל עבר, אמר וז"ל: ואמא אז לחם שערים פהו ענדי פעל מאצ' ח'פיפ מנ הד'א אלמעני עלי זנה יבש חציר ואנ כאנ בסגול פאנ אלסגול קד יקע איצ/א מוקע אלצרי כמא קד כינא בינא ד'לכ פי כתאב אללמע וע'יר ג'אהז אה יכונ מצדרא ת'קילא מה אג'ל קמצות אללאמ פאנה לו כאנ כד'לכ ואנ כאנ למ יוג'ד מנ הד'א אלמעני פעל ת'קיל לכאנ אללאמ פתח מת'ל ברגז רחם תזכר, רחם ארחמנו נאם יי' ועליה אלאטראד פי מא כאנ מנ אלאפעאל ת'קילא עלי בניה פעל וכאנ עינה ח אעני עלי אלפתחות, ע"כ, — ובעבר': אבל אז לחם שערים הוא אצלי פעל עבר קל מן הענין הזה על משקל יבש חציר אעפ"י שהוא בסגול יש שיבא הסגול במקום הצרי כמו שבארנו בספר הרקמה ואיננו נכון היותו מקור כבד בעבור קמצות הלמד כי אם היה כן אעפ"י שלא מצאנו מן הענין הזה פעל כבד היתה הלמד פתוחה כמו ריש ברגז רחם תזכר, רחם ארחמנו, וכן המנהג במה שהיה מן הפעלים כבד מבנין פעל ותהיה עינו חית שתהיה פתוחה. — אבל גם זה אינו מישב דקדוק מלה זו בדרך טבעי.