* 1, – קל לא נמצא.

– הִפע', *הִלְחִים, מַלְחִים, – הִלְחִים שני דברים יחד, הדביקם, zusammenfügen; joindre; to join: שמואל אמר המלחים2 את התירצין חייב משום בונה (ירוש' שבת יב יג ג). רבי יצחק אמר כאדם שהוא מלחים שתי נסרים ומדביקן זה לזה ריב"ח אמר כאדם שהוא מלחים שתי כרעי המטה ומדביקן זה לזה (מד"ר ויקר' ג). – ובהשאלה בדבר עיוני, מחבר דבר לדבר: א"ר תנחומא זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר עד שתהא הלכה יוצאת (מד"ר שה"ש, מעין).