ב. לַחֲמִי
°1, ת"ז, לנק' לַחֲמִית, — שנדבק, שנדבקת: המעילה הראשונה (של העין) הסמוכה אל האויר ונקראת הלחמית שהוא לובן העין (צידה לדרך א יד).
1 מן *ג. לחם.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.