*, ש"נ, מ"ר לַחֲמָנִיּוֹת, — מעשה מאפה, עֻגה לושה בחלב, בדבש, וכיוצא בזה: לחמניות מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא (ברכ' מב.). — ומצוי בסהמ"א: ופת הבאה בכסנין כגון לחמניות וסריקין שקורין אובליאש וקנשלטץ (ר"ש בן חפני, שערי ברכ', בי"ת בשפו). וכש"כ מה שיהיה דביקות בלחמניות הנקראות בלעז אובליאש וכלם מיני עיסה מולשים בדבש (קאנון ג יד ב ז). ומזה החשש יש אוסרין ליקח מהן מאותן הלחמניות שטחו פניהם בביצים (כל בו, אסור והתר קיד). ומפני זה הקלו בלחמניות של גוים ואין מושך ידו מהם זולתי יחידי סגולה (שו"ת שמש צדקה א מז). — ואמר המליץ עד אשר יאפו לחם משונה מעשה רשת כעכין ולחמניות ועליהן דבש והדבדבניות (ר' קלוני', אבן בחן סה).