לָנַן

1, —  קל לא נמצא.

—  נִפע' עתי', יִלֹּנוּ, —  נָלֹּן על פלוני, התרעם עליו וטען עליו, murren; grogner; grumble:  ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם וכו' וַיִּלֹּנוּ העם על משה לאמר מה נשתה (שמות יה כג=כד).  ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא (כאשר שמעו דברי המרגלים) וַיִּלֹּנוּ על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יי' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב (במד' יד א=ג).  וַיִּלֹּנוּ כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יי' (שם יז ו).  ולא הכום בני ישראל (את הגבעונים) כי נשבעו להם נשיאי העדה ביי' אלהי ישראל וַיִּלֹּנוּ כל העדה על הנשיאים (יהוש' ט יח). —  ומלא:  ובקר וראיתם את כבוד יי' בשמעו את תלנתיכם על יי' ונחנו מה כי תלונו2 עלינו (שמות יו ז). —  ומלא בקרי:  וַיִּלּוֹנוּ3 כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר (שם יו ב). —  וע"מ נע"ו, וַיָּלֶן, במקום וַיִּלֹּן, וַיָּלָן:  ויצמא שם העם למים  וַיָּלֶן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתו ואת בני ואת מקני בצמא (שם יז ג).

—  הִפע', מ"ר הֲלִנֹתֶם, מַלִּינִים4, —  הֵלִין על פלוני תְּלֻנָּה:  בשמע יי' את תלנתיכם אשר אתם מַלִּינִים עליו (שמות יו ח).  עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מַלִּינִים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מַלִּינִים עלי שמעתי (במד' יד כז).  אשר  הֲלִינֹתֶם עלי (שם כט).  והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מַלִּינִם עליכם (שם יז כ). —   ואמר המליץ:  רוב המשוררים אשר היו עד היום הלינו על הזמן ויתרעמו על התמורות (ר' ידע' בדרשי, הפרדס ח). —  והֵלִין את פלוני על פלוני, עשה שיִלֹּן:  וישבו וַיַּלִּינוּ5 עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ (במד' יד לו). —  ואמר המשורר:  ואיכה מפני רעת זמן קצת ואיך תירא, בשומו חץ עלי יתר והציבך למטרא, כאילו את הלינות בני אל חי בתבערה, ואת קמת וריבות אלי משה במי מרה, ופתית לישראל להמיר אל בבן פרה (ר"ש הנגיד, אחי מוסר).

—  הִתפ', °הִתְלוֹנֵן, —  כמו נִפע':  אתם מלינים עליו את האחרים השומעים אתכם מתלוננים (רש"י שמות טז ח).  עד עתה אינכם מאמינים בה' אלהיכם ע"כ אתם מתלוננים על נביאו וכו' כי על שני דברים נתלוננו ובשניהם שמע תלונתם (רמב"ן שם). —  ומצויה צורה זו בספרות החדשה ובדבור.



1 הביא ר"י חיוג את הפעל ילֹּנוּ בשרשי נע"ו, והסכים לזה גם ריב"ג ושאר הקדמונ', וגם רוב החדשים.  אך מפני שהמלה ילֹּנוּ באה ארבע פעמים חסרה ורק פעם אחת מלאה בכתיב רגלים לדבר כי היא מהכפולים, וכך דעת נלדקה ZDMG 1883, 535.

2 כך הכתיב, והקרי תלינו. —

3 כך הקרי, והכתיב וילינו. —

4 כבר נשא ונתן בצורה זו ריב"ג במשתלחק ואמר כי אפשר שהיא מגזרת חסרי הפא, ילן או נלן, והיתר נכון בזה דעת נלדק' (במאמר שנזכר למעלה), כי בתחלה שמשו בבת אחת שני שרשים לון וגם לנן, אולי גם ילן או נלן, ומזה נולד הפקפוק בהצורות. —

5 כך הקרי, והכתיב וילונו.

חיפוש במילון: