לִסֵּט

°1, פ"י, עתי' יְלַסֵּט, יְלַסְּטוּ, — לִסֵּט את הבריות, גזל, שדד: שלא יניחום להיות עם זולל וסובא כי אם יהיה עמהם ילסטו את הבריות וירצחו (ספ' חסידי' תתרפד).



1 מן השם *לסטוּת, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים