ב. לָעַג
— קל לא נמצא.
— נִפע', נִלְעַג, — נִלְעַג לָשׁוֹן, שמדבר בלשון שקשה להבין, בלשון נכריה: את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נִלְעַג לשון אין בינה (ישע' לג יט). — והשתמשו בסהמ"א במשמ' אדם שאינו יודע לשון מהלשונו': והמגיד לו (לר' נתן בעל הערוך) לא ידע לשון ערבי כי נלעג היה (ראב"ע שמות כה כט). — ואמר המשורר: לא עוד כאתון בלעם ובהרבה להג נלעג היהודי ויהי גם ללעג כי בלשון עם ועם צחות ישיח (יל"ג, דרך בת עמי).
— פָעו', °לָעוּג, לְעוּגָה, — לשון לְעוּגָה, לשון נכריה, לא עברית: והנה העתקתי את ספר המוסיקה משפה לעוגה אל לשון הקדש (יהודה בן הק"ר יצחק, כ"י פריז).
— הִתפ', °הִתְלַעֵג, — היה נלעג לשון: יצחצח מליו ולא יתלעג במו כי אמנם הנלעג לשון לא יפל עליו שם לשון צחות (מנחם, פתיחה).