פ"ע, לָעֲגָה, עתי' אֶלְעַג, תִּלְעַג, יִלְעַג, יִלְעָג, יִלְעֲגוּ, לֹעֵג, — לָעַג, ולָעַג לפלוני, צחק עליו, דבּר עליו בצחוק ובוז, spotten; railler; to deride: זה הדבר אשר דבר יי' עליו (על סנחריב מלך אשור) בזה לך לָעֲגָה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם ישע' לז כב. הייתי לשחוק כל היום כלה לֹעֵג לי ירמ' כ ז. יושב בשמים ישחק אדני יִלְעַג למו תהל' ב ד. ואתה יי' תשחק למו תִּלְעַג לכל גוים שם נט ט. תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו יִלְעֲגוּ למו שם פ ז. גם אני באידכם אשחק אֶלְעַג בבא פחדכם משלי א כא. לֹעֵג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה שם יז ה. עין תִּלְעַג לאב ותבז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר שם ל יז. אם שוט ימית פתאם למסת נקים יִלְעַג איוב ט כג. בדיך מתים יחרישו וַתִּלְעַג ואין מכלם שם יא ג. יראו צדיקים וישמחו ונקי יִלְעַג למו שם כב יט. — ואמר בן סירא: בני אל תלעג לחיי עני ואל תדאיב עיני מר רוח ב"ס גני' ד א. — ובתו"מ וסהמ"א: שעשה הקב"ה על עולמו מלאכי חבלה ומחבלים והולכים כל ימות הגאולה ואבילי ציון עמהם נכנסים ועמהם יוצאים כאדם שנכנס אצל חבירו ויוצא ואין מזיקים אותו והרואה אותם יושב ואומר לשוא לעגנו על דבריהם פסיק' רבתי לד. והגאוה והגובה והגאון ובזות בני אדם ולעוֹג לנביאים ולדברים הבאים מאלהים חו"ה, עבוד' ה' ד. — ואמר הפיטן: גמול תשיב ולה תושיב ותקשיב לשועתה ודמעתה ברדתה, לעג שדי לצרים לעגו לה נקום נקמת כלמתה ובשתה רשב"ג, בקשה, לך נפשי. דברה על לבב מיחליך מדברי רחמים, שבחם בהדר פעליך לועגים זועמים, המחכים שנת גאוליך אל נאם נאמים ר"י הלוי, יזכרו פלאך.
— הִפע', הִלְעִיג, תַּלְעִיג, יַלְעֵג, יַלְעִיגוּ, מַלְעִיגִים, — הִלְעִיג, והִלְעִיג לפלוני, כמו לָעַג: שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תַלְעִיג איוב כא ג . כל ראי יַלְעִיגוּ1 לי יפטירו בשפה יניעו ראש תהל' כב ח. וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וַיַּלְעִגוּ2 לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים נחמ' ב יט. — וְהִלְעִיג על פלוני: ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וַיַּלְעֵג על היהודים וכו' ויאמר מה היהודים האמללים עשים וכו' היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות נחמ' ג כג-כד. — והִלְעִיג בפלוני: ויהיו הרצים (של המלך יחזקיהו) עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם וּמַלְעִגִים בם דהי"ב ל י. — ובתו"מ: מעשה בתלמיד אחד שעבר לפני ר"א וקצר בברכותיו והיו מלעיגין עליו ואומרים עליו תלמיד חכם קצרן הוא זה מכי' בשלח ד א. עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וכו' יבוא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ירוש' פאה א יה ד. שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת ערוב' כא:. שהיה (פרעה) מלעיג על הקב"ה שהיה סבור שמעשה כשפים הן מה שעשו משה ואהרן וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותם מד"ר שמות ט. כעין זה (הוא) מלעיג על המוכה שם בראש' פד. מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין משיחין בי ומלעיגים בי שם איכ', פתיח'. ועדיין לא שנו מעשיהם המכוערין ואעפ"י שהם בגלות בינינו מלעיגין אותנו ואת אמונת אלהינו שם אסת', אם על המלך טוב. ענה ירמיה ואמר לפני הקב"ה רבש"ע איני יכול להתנבאות עליהם איזה נביא יצא להם ולא בקשו להורגו וכו' העמדת להם אליהו בעל קווצות והיו מלעיגים ומשחקים עליו הרי מסלסל קווצותיו פסיק' רבתי כו. אילו אבלים שחמדו את הישועה ערב ובקר וצהרים והיתה צרה גדולה לישראל שמבזין אותם ומלעיגין עליהן שם לד. עד שהיו במצרים הלעיגו לי וכו' למודים הם בכך תנחומא שלח ח. צוה יוסף ובנו את האוצרות בכל עיר ועיר וקבץ את תבואת הארצות לאוצרות והיו המצרים מלעיגים עליו ואומרים עכשיו התולעת אוכלת כל אוצרות יוסף פדר"א לט. — ובסהמ"א: ולא ראוי לבן אדם להלעיג במעשה האב א"ב של ב"ס כד. וחזרה מלעגת ואומרת קח אתה שלמה האלף שלך וירויחו הנוטרים השוכרים מאתים ראב"ע שה"ש ח יב. לא עבדו אלהים אחרים ולא הושיבו נשים נכריות ולא הלעיגו על המצות והתקינו שיהו קורין בתורה בשני ובחמשי ובשבת ספ' הקבלה לראב"ד. כי השחוק ימשך לאדם על צד הלעג ממה שראוי להלעיג עליו העקרים ב טז. וכבר הלעיג על זה המשורר באמרו בינו בוערים בעם רי"א, נחל' אבות ג. אם אדם שומע דבר תורה מאדם טוב ויודע שאינו מתקבל על הלב אם אמרו והלעיגו בו אל יאמר בשם אומרו אלא יאמר טעיתי אני ספ' חסיד' תתתתשסג. — ואמר הפיטן: חטא חטאה ואמרה לאליל זה אל, והלעיגה ותעתעה בחוזי אל ר"א קליר, איכה ישבה חבצלת. וירד לראות העיר והמגדל ופץ לא יבצר, להם הלעיג יושב שחק ונבללה שפתם ונבקה עצתם, לכל רוח פוזרו וכמוץ הונשפו קטע כ"י גני' J. Elbog. 168. — והִלְעִיגוֹ: רציתי לילך אחריו להלעיגו ולהכלימו מכת' מזמן הגאו', Monats. 1906. 596.
— פִע', °לִעֵג, — כמו קל והִפע': כלומר שליעג עליו שהיה מת וחיה רש"י ב"ק קיו:.
1 כך בדפוס' הקדומים, אך בהרבה ספרי דפוס חסר, והעיד ע"ז גם מנחת שי: בספרים מדוייקים חסר יוד והגימל רפה.
2 בכל הספרים חסר, ולפי זה אפשר שיהיה קל, אך הקריאה המסורה היא בהפעיל.