ש"ז, מ"ר בסמי' לַעֲגֵי, —  שה"מ מן ב.לָעַג, לַעֲגֵי שָׂפָה, הדבור בלשון לא מובנה, לשון נכריה:  כי בְּלַעֲגֵי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה (ישע' כח יא).  — ואמר המשורר:  ובנות עדינות הגלו ממדינות, ממטות רעננות ומנוחות שאננות, ונפזרו בינות עם לא בינות, בלעגי שפה ובלשונות שונות (ר"י הלוי, יונה).