°, ש"נ, מ"ר לְעָסוֹת, —  שה"פ מן לָעַס:  ריחק פגול ונותר וכל טמא בל יאכל קדשים כנוסות, קרב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות, תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות  (אזהר' לרסע"ג, לא תחמוד).