מֵאָה

1, סמי' מְאַת, מ"ז מָאתַיִם, מ"ר מֵאוֹת, מְאָיוֹת, —  א) שם המספר לזו"נ, למספר עשר פעמים עשר, hundert; cent; hundred, ויבוא השם אחריו עפי"ר במ"י:  ויהיו חיי שרה מְאָה שנה (בראש' כג א).  ויקן את חלקת השדה וכו' בְּמֵאָה קשיטה (שם לג יט).  ויבא גדעון וּמֵאָה איש אשר אתו (שפט' ז יט).  מֵאָה אמה ארכו (מ"א ז ב).  מה אתן זה לפני מֵאָה איש (מ"ב ד מג).  מחוץ מֵאָה אמה (יחזק' מ יט).  מֵאָה ככר כסף (דהי"ב לו ג), ועוד הרבה. —  וגם במ"ר:  וּמֵאָה צמקים (ש"א כה יח).  בְּמֵאָה ערלות פלשתים (שם יח כה).  ויוסף יי' אלהיך אל העם כהם וכהם מֵאָה פעמים ש"ב כד ג.  ויקח עבדיהו מֵאָה נביאים (מ"א יח ד).  מֵאָה אמות (יחזק' מ כז). —  וסמי' מְאַת:  בן מְאַת שנה (בראש' יא י).  מְאַת ככר (שמות לח כה).  מְאַת אלף (במד' ב ט).  מְאַת אדנים (שמות לח כז). —  ומ"ז:  מָאתַיִם שנה (בראש' יא כג).  מָאתַיִם כסף (שפט' יז ד).  מָאתַיִם אלף רגלי (ש"א יה ד).  מָאתַיִם איש (שם יח כז).  מָאתַיִם לחם (שם כה יח). —  ובמ"ר, עם השֵׁם לפני המספר:  עזים מָאתַיִם ותישים עשרים רחלים מָאתַיִם ואילים עשרים (בראש' לב יה). —  וגם אחרי המספר:  ויבא דוד אל מָאתַיִם האנשים (ש"א ל כא).  מָאתַיִם  שקלים באבן המלך (ש"ב יד כו). —  ועם   ה  הידיעה:  השלשה והשבעים וְהַמָּאתַיִם (במד' ג מו). —  ומ"ר מֵאוֹת:  שרי אלפים שרי מֵאוֹת (שמות יח כא).  תשע מֵאוֹת שנה (בראש' ה ה).  בשנת שש מֵאוֹת שנה (שם ז יא).  ארבע מֵאוֹת שקל כסף (שם כג יו). וארבע מֵאוֹת איש עמו (שם לב ז). שלש מֵאוֹת השופרות (שפט' זכב).  שש מֵאוֹת שקלים ברזל (ש"א יז ז).  שלש מֵאוֹת חלל (ש"ב כג יח).  וחמש מֵאוֹת אתונות (איוב א ג). —  לְמֵאוֹת, ר"ל מֵאוֹת הרבה:  וסרני פלשתים עברים לְמֵאוֹת ולאלפים (ש"א כט ב).  וכל העם יצאו לְמֵאוֹת ולאלפים (ש"ב יח ד). —  מְאָיוֹת:  ויקח את שרי המאיות2 (מ"ב יא ד).  ויעשו שרי המאיות וכו' ויתן הכהן לשרי המאיות את החנית (שם ט=י).  שרי המאיות פקדי החיל (שם יה). —  ב) °שֵׁם, זמן של מאה שנה:  בתחלת שנת מחזור ידוע או בתחלת מאה מן המאות (רמב"ם, קדוה"ח יב ח).  ויהי בשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ליצירה, צלחה על בני ספרד במאה השביעית רוח עצה וגבורה, וכו' עד בוא המאה השמינית, ואז התעוררו לנגן על השמינית (ר"י חריזי, תחכמ' יח).  כי במאה העשירית ממאות האלף החמישי לפרט היצירה בשלשים מהמאה הנזכרת חבר החכם וכו' (הקד' ר"י משקוני לפי' ראב"ע עה"ת). —  ובסמי' מְאַת:  עתידה הגאולה להיות במאת החמשים (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 238).  —  °כך וכך למאה:  מוכרי בגדי קנבוס ששכר קצוב להם ליתן ד' למאה3 למי שטורח במכירתן (רש"י ב"מ נא:).  תקנה לי לשמי במעות הסחורות אשר אני כותב לך פרטם ותקח לך ד' למאה שכר טרחתך (תשבץ ד ב א).  כל הבא להחליפם במעות שניתנו להוצאה פותחים לו עד ארבעה למאה (שו"ת שמש צדק' א ד).



1 בכל הלשונות השמיות.  בערבי' מא'ה  مىٙة.

2 כך הכתיב,והקרי המאות.

3 בגמ' שם בתוך סגנון אמרי: אמר ר"פ בצדרויי דיהבי ארבע למאה.