ש"ז, בכנ' מִבְטַחִי, מִבְטַחֶךָ, מִבְטֶחָה, מִבְטֶחָם, מ"ר מִבְטָחִים, מִבְטָחַיִךְ, — א) כמו בטחון, שלות הלב, ההפך מן יראה ופחד: וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מִבְטָחִים ובמנוחת שאננות (ישע' לב יח). להיות ביי' מִבְטַחֶךָ (משלי כב יט). ינתק מאהלו מִבְטַחוֹ (איוב יח יד). — ואמר המשורר: אכול ירק במבטחים ולא בשר בסכנה (ר"ש הנגיד, בן משלי לט). — ב) דבר שאדם בֹּטֵחַ בו: ברוך הגבר אשר יבטח ביי' והיה יי' מִבְטָחוֹ (ירמ' יז ז). ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מִבְטֶחָם (שם מח יג). גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יי' בְּמִבְטָחַיִךְ ולא תצליחי להם (שם ב לו-לז). ולא יהיה עוד לבית ישראל לְמִבְטָח מזכיר עון (יחזק' כט יו). אשרי הגבר אשר שם יי' מִבְטַחוֹ ולא פנה אל רהבים ושטי כזב (תהל' מ ה). אלהי ישענו מִבְטַח כל קצוי ארץ וים רחקים (שם סה ו). כי אתה תקותי אדני יי' מִבְטַחִי מנעורי (שם עא ה). שן רעה ורגל מועדת מִבְטַח בוגד ביום צרה (משלי כה יט). אם שמתי זהב בסלי ולכתם אמרתי מִבְטַחִי (איוב לא כד). — ג) כמו מבצר, מצודה: ביראת יי' מִבְטַח עז ולבניו יהיה מחסה (משלי יד כו). עיר גברים עלה חכם וירד עז מִבְטֶחָה (שם כא כב). אשר יקוט כסלו ובית עכביש מִבְטַחוֹ (איוב ח יד). — ובתלמ': כולל של מינים ושל רשעים במכניע זדים ושל גרים ושל זקינים במבטח לצדיקים ושל דוד בבונה ירושלם (ירוש' ברכ' ב ה.).