מַגְרוֹפִית

*, ש"נ, — כמו מַגְרֵפָה: בשעה שהיה (אדה"ר) מושלם לבורא ארבעה ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת (מד"ר בראש' טז). כל האומנים שהיו בונים (את המקדש) לא מת אחד מהם ולא חלה אחד מהם לא נשבר מגרופית ולא קרדום (פסיק' רבתי ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים