א. מִגְרַע

°, ש"ז, — שה"פ מן ג. גָּרַע: למעל לרקיע עש במקור נדפס 'עשה'. כברכת מים, לנטות עליה כפה מזעת מחמת מים, להטיף ממנה מגרע נטפי מים (ר"א קליר, גשם, אקשטה כסל). פשע אם העצם ונגזר עצירת מים, בתחן ופלל יפתו מגרע בנטפי מים (הוא, שם, תכנס לארץ).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים