מִגְרָעָה

1 ש"נ, מ"ר מִגְרָעוֹת, — במלאכת הבנין, מִגְרָעָה בכתל, שחלק העליון מהכתל יותר דק מהחלק התחתון, שהוא עושה כמין רבד בולט שעליו אפשר להניח קורה וכדומ', Absatz; recoupement; offset: היצוע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מִגְרָעוֹת נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית (מ"א ו ו).



חיפוש במילון:
ערכים קשורים