ב. מַד
1, ש"ז, בכנ' מִדָּהּ, — כמו א. מִדָּה: ארכה מארץ מִדָּהּ ורחבה מני ים (איוב יא ט).
1 רוב הקדמונים וכמו"כ החדשים אינם מודים במציאות הצורה המיוחדה הזאת ומכניסים את מדהּ בערך מִדָּהּ, אך כבר הביא רד"ק את דעת המדקדק ר' יעקב בן אלעזר שהוא קבע היחיד הזה.