מָדוֹךְ

*, ש"ז, —  העלי שבו דכים את הדברים במדוכה וכדומ':  בש"א תבלין נדוכין במדוך של עץ וכו' ובה"א תבלין נדוכין כדרכן במדוך  של אבן והמלח במדוך  של עץ (ביצ' א ז).  אין כותשין את המלח במדוך של עץ (תוספתא שבת יד טז).  שהתבלין נידוכין במדוך של עץ ומלח עמהם (שם ב יז).  מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצלן (שם ב  ז).  אין מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצל תבלין ומדוך (ביצ' יא.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים